מינים פולשים הם אחד מחמשת האיומים העיקריים על מגוון ביולוגי לפי דו"ח מצב הטבע הגלובאלי של .IPBES בנוסף לפגיעה משמעותית במגוון המינים ובתפקוד מערכות אקולוגיות, מינים פולשים פוגעים גם בחקלאות, בביטחון התזונתי, בתשתיות ובבריאות האדם. ההערכה הגלובאלית של IPBES בדבר מינים פולשים מעריכה את נזקיהם הכלכליים ב-423 מיליארד דולר אמריקאי בשנה לפחות, עם צפי להתגברות משמעותית של הבעיה בשנים הקרובות, ובמיוחד לנוכח איומים נוספים על המגוון הביולוגי ובהם שינוי האקלים, המאיץ את התפשטות המינים הפולשים. גם בישראל המינים הפולשים של צמחים ובעלי חיים מהווים בעיה הולכת ומחמירה.

מין פולש מוגדר כאורגניזם אשר חרג מתחום תפוצתו הטבעי עקב פעילות אדם, ושהתפשטותו במרחב גורמת או עשויה לגרום לנזק סביבתי או כלכלי, או נזק לבריאות האדם, למגוון המינים ולמערכות אקולוגיות. לישראל פלשו מאות רבות של מינים פולשים ביבשה ובים (61 מיני צמחים, מעל ל-140 מיני חרקים ומספר לא ידוע של חסרי חוליות של מים מתוקים, 4 מיני זוחלים, 9 מיני עופות, ו-2 מיני יונקים. מקור: דו"ח מצב הטבע 2023). מאות רבות של מינים זרים נוספים כבר ישנם בישראל כאשר לחלקם פוטנציאל להיהפך למינים פולשים בטווח זמן קצר. בנוסף, מינים פולשים עם פוטנציאל נזק עצום צפויים להופיע בישראל בעשורים הקרובים, כאשר בכל העולם ובישראל קצב הפלישה, ההתבססות והתפשטות המינים הפולשים גדל בהתמדה.

לאחר התבססות והתפשטות נרחבת של מין פולש, הסיכויים לביעור או צמצום ההתפשטות שלו קטנים מאוד, לכן לזיהוי התבססות מוקדם ולזיהוי מגמות ודגמי התפשטות בזמן ובמרחב, יש חשיבות רבה. בכדי לתמוך בתכניות ניהול וממשק ארציות לשם מניעה, טיפול והתמודדות עם מינים פולשים בישראל, יש צורך בהקמת מערך ניטור לאומי ארוך טווח לשם איתור ומעקב אחרי התבססות והתפשטות מינים פולשים.

מטרות הניטור

מטרת התכנית היא הערכת מצב המינים הפולשים בישראל לצורך ניהול מבוסס ידע של התבססות והתפשטות מינים פולשים עם פוטנציאל נזק משמעותי למערכת האקולוגית ולמגוון הביולוגי בישראל.

מטרות משנה:

• ניטור תהליכי התבססות וקצבי התפשטות של מינים נבחרים באזורים נבחרים.
• הצגת תמונת מצב רחבה של מצב המינים הפולשים בישראל.
• הנגשת מידע מעודכן באופן מרוכז וזמין.
• מיסוד ניטור של מינים פולשים במדינת ישראל שיהווה בסיס לניטור ארוך טווח.

קהלי היעד

שותפי המארג: הג"ס, רט"ג וקק"ל, מקבלי החלטות במשרדי ממשלה, רשויות ניקוז ונחל, רשויות מקומיות ואזוריות, חוקרים והציבור הרחב.

עקרונות מנחים

• המינים הנבחרים לניטור יהיו בעלי פוטנציאל נזק משמעותי למערכות אקולוגיות טבעיות ומיוערות ולמגוון הביולוגי היבשתי (כולל מים מתוקים).
• ככל הניתן, ניטור המין יהווה כלי פוטנציאלי לניהול וממשק ההתפשטות ברמה מקומית או ארצית.
• ככל הניתן, איסוף הנתונים יתבסס על מערכות איסוף מידע הקיימות כבר בשטח.
• על מערך הניטור להיות בר-קיימא (תקציבית וארגונית) ולהוות בסיס למערך רחב יותר תוך מיקסום ההדירות בראייה ארוכת טווח – מתודולוגית וטכנולוגית.
• ממצאי התוכנית יוטמעו כפרק ייעודי בנושא מינים פולשים בדו"ח מצב הטבע של המארג.
• המידע שנאסף יהיה זמין לכל דורש כנתונים גולמיים וכתוצרים מעובדים (מפות, ניתוחים ודו"חות).

שיטות ניטור

בחירת המינים ושיטות הניטור נעשו בהתייעצות עם ועדת מומחים המלווה את התוכנית, ובה נציגות של מומחים לטקסונים השונים. כל מין פולש מנוטר בשיטה המתאימה לו, ריכוז ואיסוף מידע מגופים שונים, סקרי שטח, קמפיינים של מדע אזרחי וכלי חישה מרחוק.

הפוסט ניטור מינים פולשים הופיע לראשונה ב-המארג.

בשנים 2018–2019 המארג ערך סקר שימוש בעלי חיים ב'צווארי בקבוק' בחמישה צווארי בקבוק במסדרונות אקולוגיים באזור השרון, עבור רשות הטבע והגנים. מטרות הסקר היו אפיון חברת היונקים והזוחלים בצווארי הבקבוק, ניתוח הרכב החברות, פעילות מרחבית ועיתית, הערכת גודלי אוכלוסיות ושימוש במעברי כביש. כמו כן, הסקר נועד ליצירת בסיס לניטור ארוך טווח של מסדרונות אקולוגיים במחוז המרכז.

פירוט:

בסקר הנוכחי נבחנו צווארי בקבוק כחלק ממערכת של מסדרונות אקולוגיים במחוז מרכז. ככל הידוע לנו סקר זה מהווה את המאמץ המרוכז הגבוה ביותר במחוז, הן מבחינת היקף השטח, הן מבחינת מאמץ הדיגום ביחס לשטח הן מבחינת מגוון שיטות הדיגום.

במהלך הסקר נצפה מספר גבוה יחסית של מיני חולייתנים (יונקים, זוחלים ודו-חיים) – סה"כ 36 מינים שונים, מתוכם שני מינים מבוייתים (כלב וחתול) ומספר מינים הנחשבים כמלווי אדם מובהקים (תן זהוב, חולדה, עכבר הבית). אמנם חלק גדול מהמינים נצפה פעם אחת או פעמים בודדות, אולם ניתן להניח כי המצאות פרט או פרטים בודדים של מין מסויים מעידים על קיומה של אוכלוסיה, בעיקר לנוכח העובדה שחלק מהמינים הינם כאלו שגם בבתי גידול אידיאליים קשה לצפות בהם. במובן זה, נראה כי אף שהשטח מופר מאוד מבחינת תשתית המערכת האקולוגית הטבעית, הוא עדיין תומך במגוון מינים גבוה ושמירה עליו כשטח פתוח חיונית.

המסקנות וההמלצות המרכזיות הנובעות מתוצאות הסקר הנוכחי מצביעות על כך כי מגוון המינים הגבוה יחסית שנצפה במהלך הסקר מעיד כי גם שטחים ברמת הפרעה גבוהה מהווים מערכת אקולוגית מתפקדת שיש לשמור עליה; המשך ניטור של השטחים הפתוחים במחוז, בדגש על השימושיות שלהם; הרחבת סקרים וניטור לקבוצות מינים נוספות, בדגש על פרוקי רגליים, קרקעיים ומעופפים, עטלפים ועופות; הרחבת הסקר כדי להתמקד בהבנת דפוסי השימוש המרחביים והעתיים במעברי כביש, למטרת גזירת מסקנות ממשקיות; ביצוע מחקר אשר יתמקד בשאלה של תפקוד המסדרונות עבור מינים בעלי חשיבות שימור/תפקוד או מינים אינדקטיביים; יישום של מגוון שיטות ניטור המשלימות זו את זו, כפי שנעשה בסקר זה; חשיבות השמירה על משאר טבעי, גם אם מדובר על שולי שטחים חקלאיים / מופרים; בחינת התופעה של ריבוי כלבי הבית בשטח והשלכותיה האפשריות; בחינת הדינמיקה של אוכלוסיות החזירים במחוז במטרה להבין את דגם הפיזור המרחבי שלהם, ובמטרה להעריך את הסיכונים של התפשטותם לסביבה העירונית.

הפוסט ניטור מסדרונות אקולוגיים הופיע לראשונה ב-המארג.