מדד המגוון הביולוגי מתפרסם כחלק ממדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המדד פותח וחושב על ידי תוכנית המארג ומסתמך על נתוני תוכנית הניטור הלאומית היבשתית ועל נתוני תכסית אשר נאספים ומפורסמים במסגרת דוח מצב הטבע של תוכנית המארג. המדד כולל התייחסות לגודל השטחים הטבעיים, לרציפותם ולמצב המינים החיים בהם. את המדד מעדכן המארג אחת לשנתיים והוא מחושב ביחס לערך ייחוס משנת 2014-2013.

לצורך חישוב מדד המגוון הביולוגי, הפקת לקחים וקידום הנושא, מתקיים שיתוף פעולה בין שלושה גורמי מפתח מאז שנת 2015: המארג – התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המשרד להגנת הסביבה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בכך הצטרפה ישראל למדינות המובילות ב-OECD, שבהן מתקיימת מדידה עקבית של מצב המערכות האקולוגיות כמדד חשוב לאיכות החיים של התושבים.

על פי מה מחושב המדד?

המדד בוחן את מצב קצב אובדן השטחים הטבעיים בישראל, את רציפותם ואת מצב המינים המאופיין על ידי שינוי בשיעור המינים בסכנת הכחדה והמינים האנדמיים (הייחודיים לישראל) ובשיעור המינים הפולשים ומלווי האדם. 

המדד משווה בין המצב הנתון בכל שנה למצב הייחוס, שחושב על בסיס נתונים מהשנים 2015-2013 וכולל השוואה של כמה גורמים:

• גודל השטח הטבעי – המדידה בודקת את גריעת השטח הטבעי, כלומר בכמה קטן השטח הטבעי באחוזים. החשיבות של גורם זה היא ברורה; ככל שהשטח הטבעי קטן, כך מצטמצם שטח המחיה של מינים שונים. צמצום השטח מביא לתחרות גדולה על משאבים, להקטנת מספר הפרטים של המינים הקיימים, ואף יכול להוביל להכחדת מינים.
• רציפות השטחים הטבעיים – נמדדת על ידי מידת הקיטוע של שטחים טבעיים ומידת חשיפתם לפיתוח אנושי.או, במילים אחרות: המידה שבה התיישבות ותשתיות של האדם קוטעות ומפריעות לרצף של שטחים טבעיים. לרציפות השטח הטבעי חשיבות רבה, מכיוון שקיטוע הרצף פירושו למעשה הקטנת שטח המחיה. הקיטוע יכול למנוע מציאת בני זוג, להקשות על איתור מזון ועוד. למשל, רוב בעלי החיים לא יוכלו לחצות כביש בינעירוני כדי לעבור מאזור אחד למשנהו.
• מצב המינים – המדד בוחן את השינויים במספר המינים (צמחים ובעלי חיים) הנמצאים בסכנת הכחדה, המינים האנדמיים (הייחודיים לישראל), מינים פולשים/מתפרצים ומינים מלווי האדם. מינים פולשים הם מינים שלא חיו קודם לכן באזור, אך הגיעו אליו בהשפעת האדם, והצליחו להתבסס ולהתרבות בו, לרוב על חשבון מינים מקומיים, כמו המיינה ההודית והשיטה הכחלחלה. מין אחר מוכר הוא הדררה, תוכי שיובא לארץ כחיית מחמד, השתחרר מהשבי ומשגשג כבר עשרות שנים בטבע הישראלי. מינים מתפרצים הם מינים שחיו באזור גם קודם, אך פעולות האדם הביא לעלייה במספרם, כמו למשל העורב האפור וחזיר הבר, שניזונים מאשפה של בני האדם ומספריהם הולכים ועולים.

על סמך נתונים אלו מחושב המדד ומתקבל מספר. אם המספר גדול מ-1 סימן שחל שיפור, אך אם המספר קטן מ-1, סימן שחלה הרעה במצב הטבע.

מה המדד אומר על מצב הטבע שלנו?

לצערנו, מדד המגוון הביולוגי האחרון שחושב על ידי המארג עומד על 0.95, כלומר מצב הטבע ביחס לתקופת הבסיס (2013) מתדרדר, וזאת בהמשך להרעה במצב שנמדדה גם כשנתיים קודם לכן. ההרעה במצב מתבטאת בגריעה של 111.1 קמ"ר מהשטח הטבעי בין השנים 2015 ו-2021 לטובת פיתוח ובירידה ברציפות השטחים הטבעיים.

ד"ר רון חן, אקולוג במארג ורכז מדד המגוון הביולוגי, מסביר: "הנסיגה במדד המגוון הביולוגי היא עקבית לאורך השנים וניכרת על פני כל האזורים בישראל, ובעיקר באזורי חולות מישור החוף והחורש הים תיכוני. ההרעה נובעת בעיקר מהתמעטות השטחים הטבעיים ומהתדרדרות ברציפותם עקב קיטוע הנגרם מבינוי. תופעות אלה פוגעות בכושרן של אוכלוסיות בעלי חיים וצמחים לשרוד ולהתמודד עם אירועי קיצון, והן חשופות לפגיעה עד כדי הכחדה".

הפוסט מדד המגוון הביולוגי הופיע לראשונה ב-המארג.

סביבה ימית בריאה תוכל לספק מגוון של שירותים לאדם היום ובעתיד.  המדד העולמי של בריאות הים בוחן את היכולת של הים לממש עשר מטרות החשובות לציבור: אספקת מזון, אפשרויות דיג עממי, מוצרי טבע, אגירת פחמן, הגנה חופית, פרנסה וכלכלה חופית, תיירות ופנאי, שמירה על מורשת המקום, מים נקיים ומגוון ביולוגי. המדד הוא כלי שנועד לקדם את מדיניות ניהול הים והוא יכול להדגים את ההשפעות של שינויים במדיניות, כגון הגדלת שטחי השמורות הימיות או ניהול הדיג, על בריאות הים.

המדד העולמי פותח על ידי NCEAS  – National Center for Ecological Analysis and Synthesis, University of California. המארג השלים את ההתאמה של מדד בריאות הים העולמי לים התיכון שבישראל תוך עבודה צמודה עם NCEAS, ועל ידי שיתוף חוקרים, מקבלי החלטות ובעלי עניין קבע יעדים מקומיים למרכיבי המדד. זוהי הפעם הראשונה שבה חושב מדד כזה שלא על ידי מפתחיו.

חישוב הציון של כל מטרה ממורכב משני חלקים שקולים: הסטטוס הנוכחי ותחזית קצרת טווח. הסטטוס מתייחס למצבנו כיום ביחס ליעד. לעומתו, התחזית מסתמכת על המגמה בחמש השנים האחרונות, וכן על הערכת ההפרש בין הלחצים הקיימים על השירותים שמספק הים לבין מקורות החוסן.

קטגוריות הלחצים הן: זיהומי ים, הרס בתי גידול, לחצי דיג, מינים פולשים, שינוי האקלים ולחצים חברתיים. לעומתם ניצבים מקורות החוסן: רגולציה (למשל אמנות בין-לאומיות שישראל מחויבת להן), ושלמות (integrity) חברתית ואקולוגית. עבור כל תועלת מוערכים בנפרד הלחצים ומקורות החוסן השונים.

הציון המתקבל עבור כל מטרה הוא בין 0 ל-100. ציון גבוה מעיד על קִרבה ליעדים ועל תחזית אופטימית לעתיד הקרוב, ואילו ציון נמוך מעיד על ההפך. ניצול יתר של המשאב וגם תת-ניצול שלו יתבטאו בציון נמוך.

החישוב של הציון הכולל  נערך בהנחה שלכל מטרה חשיבות שווה ומשקל שווה בשקלול הציונים (כל תת-מטרה קיבל מחצית מהמשקל). הנחה זו משמעותית בהשפעתה על הציון הסופי, אך נלקחה בהיעדר מדיניות רשמית אחרת.

מים נקיים (97)

כיצד חושב המצב? מידת ניקיון הים כתלות בזיהומו על ידי פסולת, חומרי הזנה (נוטריאנטים), גורמי תחלואה ומתכות כבדות.

יעד: חופים נקיים מאשפה לפחות 70% מהזמן ומים נקיים ממזהמים.

מוצרי טבע (62)

כיצד חושב המצב? מידת הצריכה והקיימות של תהליך הפקתם של מוצרים ימיים שאינם מזון. בישראל המוצר העיקרי הוא מים מותפלים.

יעד: הפקת 750 מיליון מטר קוב מים מותפלים באופן בר קיימא עד לשנת 2020.

שמירה על מורשת המקום (45)

נחלק לשתי מטרות משנה:

שימור מיני דגל (63)

כיצד חושב המצב? מידת השימור של מינים שהם בעלי ערך רגשי ותרבותי (יונקים ימיים, צבי ים, כרישים, בטאים, כפן גושמני ודקרים), על פי קטגוריות הרשימה האדומה של ה-IUCN.

יעד: הוצאת מיני הדגל הימיים של ישראל מחוץ לסכנת הכחדה.

שימור מקומות מיוחדים (28)

כיצד חושב המצב? בחינה של מידת ההגנה על מקומות בעלי ערך תרבותי, רגשי ואסתטי: מספר השמורות המוכרזות ביחס למוצעות, מידת החשיפה של אתרים ארכיאולוגיים לפגיעה בידי מכמורתנים ומידת ההצלחה במאבקים סביבתיים.

יעדים: הכרזה על 10% מהמים הטריטוריאליים של ישראל כשטחים ימיים מוגנים על פי חוק עד 2020, בהתאם להתחייבות ישראל באמנת ברצלונה. בנוסף, הגנה על האתרים הארכיאולוגיים הימיים והחופיים בישראל מרגע גילויים מפני פעילות גריפה והסרת איומי בנייה ופיתוח בחופים עליהם יש מאבקים ציבוריים.

הגנה חופית- החוף החולי (77)

יעד:  שחזור של החוף החולי לשטח כפי שהיה בשנת 1970, שש שנים לאחר שחוק הכרייה נכנס לתוקף, ולפני מרבית הבנייה בקו החוף.

כיצד חושב המצב? מידת ההגנה שמקבל עורף החוף על ידי בתי גידול טבעיים של דיונות החוף מפני סערות והצפות.

מגוון ביולוגי: שימור המינים הימיים ובתי הגידול (75)

מינים ימיים (90)

כיצד חושב המצב? מידת השימור של מינים ימיים שקיים עליהם מידע, על פי קטגוריות הרשימה האדומה של ה-IUCN.

יעד: הוצאת כלל המינים הימיים מחוץ לסכנת הכחדה.

בתי גידול: הקרקעית הרכה והחוף החולי (61)

הקרקעית הרכה:

כיצד חושב המצב? מידת הפגיעה בקרקעית, בין היתר בחינת השטח ש"נחרש" על ידי מכמורתנים ביחס לשטח הפוטנציאלי לדיג מכמורתנים.

יעד: העדר הפרעה של מכמורתנים לקרקעית הרכה.

החוף החולי: יעדיו מפורטים בסעיף "הגנה חופית".

אספקת מזון (13)

נחלק לשני יעדי משנה: חקלאות ימית ודיג, וערכם היחסי בציון נקבע על פי היחס בין תנובת החקלאות הימית לשלל הדיג. נכון ל-2012 יחס זה עומד על כ- 0.5.

חקלאות ימית (15)

כיצד חושב המצב? בהתאם לעד כמה התהליך הוא בר קיימא: בחינת התנובה ביחס ליעד ולקיימות של תהליך הגידול (מקור הדגיגים, צורת גידולם, מה מקור המזון שהם אוכלים).

יעד: גידול מעל 8000 טון דגים בים על פי היעדים לשנת 2020, תוך בחינת הקיימות של תהליך הגידול.

דיג (12)

כיצד חושב המצב? בחינת קיימות הדיג על סמך נתוני שלל הדיג ומודלים כמפורט ב – Halpern, 2013*.

יעד:. דיג מירבי של שלל מבלי לפגוע בשלל הדיג העתידי.

אפשרויות דיג עממי (25)

כיצד חושב המצב? בחינה של קיימות אוכלוסיות הדגים החופיים כפי שמתבטא בשלל לאורך השנים, בשיטות המפורטות ב-Elfes et al., 2014**.

יעד: דגה במצב שמאפשר דיג לצריכה עצמית או למסחר מקומי.

תיירות ובילוי (64)

כיצד חושב המצב? על ידי השוואה של מספר החדרים, התפוסה ביחס ליעדים ולקיימות התיירות בישראל.

תיירות בערי החוף

יעד: פיתוח ליעדי התיירות המקומיים לשנת 2020 ולתפוסה מקסימאלית של בתי המלון בערי החוף (נתניה, הרצלייה, בת ים, תל אביב). ולמספר מבקרים מירבי בשמורות וגנים לאומיים חופיים (אכזיב, דור-הבונים, קיסריה, בית ינאי, אפולוניה ואשקלון).

תיירות בשמורות וגנים לאומיים חופיים

יעד: מספר מבקרים מירבי בכל אחד מהאתרים: אכזיב, דור-הבונים, קיסריה, בית ינאי, אפולוניה ואשקלון.

פרנסה וכלכלה חופית (100)

שמירה על משרות חופיות ותלויות חוף ועל כלכלה חופית יצרנית. נחלק לשני יעדי משנה: פרנסה וכלכלה חופית.

פרנסה (100)

יעד: שמירה על מספר המשרות תלויות הים והחופיות וצמיחה של השכר ממשרות אלה (תיירות, דיג, מדגה) יחד עם השכר במשק.

כלכלה (100)

יעד: השוואה עתית (temporal) נעה של ההכנסה מהענפים הימיים כך שתנוע יחד עם תשואה מכל הסקטורים הכלכליים מדי שנה.

קיבוע פחמן: הוסר מהמדד

מדידת אגירת הפחמן על ידי מערכות טבעיות – עשב ים, מנגרובים וביצות של גאות ושפל למאה שנה ויותר. הוסכם להסיר אותו מכיוון שאין בים התיכון בישראל אגירת פחמן משמעותית במערכות אקולוגיות.

הפוסט מדד בריאות הים לישראל הופיע לראשונה ב-המארג.

הפוסט מפות בתי גידול לחים 2014 הופיע לראשונה ב-המארג.