מדד המגוון הביולוגי מתפרסם כחלק ממדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המדד פותח וחושב על ידי תוכנית המארג ומסתמך על נתוני תוכנית הניטור הלאומית היבשתית ועל נתוני תכסית אשר נאספים ומפורסמים במסגרת דוח מצב הטבע של תוכנית המארג. המדד כולל התייחסות לגודל השטחים הטבעיים, לרציפותם ולמצב המינים החיים בהם. את המדד מעדכן המארג אחת לשנתיים והוא מחושב ביחס לערך ייחוס משנת 2014-2013.

לצורך חישוב מדד המגוון הביולוגי, הפקת לקחים וקידום הנושא, מתקיים שיתוף פעולה בין שלושה גורמי מפתח מאז שנת 2015: המארג – התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המשרד להגנת הסביבה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בכך הצטרפה ישראל למדינות המובילות ב-OECD, שבהן מתקיימת מדידה עקבית של מצב המערכות האקולוגיות כמדד חשוב לאיכות החיים של התושבים.

על פי מה מחושב המדד?

המדד בוחן את מצב קצב אובדן השטחים הטבעיים בישראל, את רציפותם ואת מצב המינים המאופיין על ידי שינוי בשיעור המינים בסכנת הכחדה והמינים האנדמיים (הייחודיים לישראל) ובשיעור המינים הפולשים ומלווי האדם. 

המדד משווה בין המצב הנתון בכל שנה למצב הייחוס, שחושב על בסיס נתונים מהשנים 2015-2013 וכולל השוואה של כמה גורמים:

• גודל השטח הטבעי – המדידה בודקת את גריעת השטח הטבעי, כלומר בכמה קטן השטח הטבעי באחוזים. החשיבות של גורם זה היא ברורה; ככל שהשטח הטבעי קטן, כך מצטמצם שטח המחיה של מינים שונים. צמצום השטח מביא לתחרות גדולה על משאבים, להקטנת מספר הפרטים של המינים הקיימים, ואף יכול להוביל להכחדת מינים.
• רציפות השטחים הטבעיים – נמדדת על ידי מידת הקיטוע של שטחים טבעיים ומידת חשיפתם לפיתוח אנושי.או, במילים אחרות: המידה שבה התיישבות ותשתיות של האדם קוטעות ומפריעות לרצף של שטחים טבעיים. לרציפות השטח הטבעי חשיבות רבה, מכיוון שקיטוע הרצף פירושו למעשה הקטנת שטח המחיה. הקיטוע יכול למנוע מציאת בני זוג, להקשות על איתור מזון ועוד. למשל, רוב בעלי החיים לא יוכלו לחצות כביש בינעירוני כדי לעבור מאזור אחד למשנהו.
• מצב המינים – המדד בוחן את השינויים במספר המינים (צמחים ובעלי חיים) הנמצאים בסכנת הכחדה, המינים האנדמיים (הייחודיים לישראל), מינים פולשים/מתפרצים ומינים מלווי האדם. מינים פולשים הם מינים שלא חיו קודם לכן באזור, אך הגיעו אליו בהשפעת האדם, והצליחו להתבסס ולהתרבות בו, לרוב על חשבון מינים מקומיים, כמו המיינה ההודית והשיטה הכחלחלה. מין אחר מוכר הוא הדררה, תוכי שיובא לארץ כחיית מחמד, השתחרר מהשבי ומשגשג כבר עשרות שנים בטבע הישראלי. מינים מתפרצים הם מינים שחיו באזור גם קודם, אך פעולות האדם הביא לעלייה במספרם, כמו למשל העורב האפור וחזיר הבר, שניזונים מאשפה של בני האדם ומספריהם הולכים ועולים.

על סמך נתונים אלו מחושב המדד ומתקבל מספר. אם המספר גדול מ-1 סימן שחל שיפור, אך אם המספר קטן מ-1, סימן שחלה הרעה במצב הטבע.

מה המדד אומר על מצב הטבע שלנו?

לצערנו, מדד המגוון הביולוגי האחרון שחושב על ידי המארג עומד על 0.95, כלומר מצב הטבע ביחס לתקופת הבסיס (2013) מתדרדר, וזאת בהמשך להרעה במצב שנמדדה גם כשנתיים קודם לכן. ההרעה במצב מתבטאת בגריעה של 111.1 קמ"ר מהשטח הטבעי בין השנים 2015 ו-2021 לטובת פיתוח ובירידה ברציפות השטחים הטבעיים.

ד"ר רון חן, אקולוג במארג ורכז מדד המגוון הביולוגי, מסביר: "הנסיגה במדד המגוון הביולוגי היא עקבית לאורך השנים וניכרת על פני כל האזורים בישראל, ובעיקר באזורי חולות מישור החוף והחורש הים תיכוני. ההרעה נובעת בעיקר מהתמעטות השטחים הטבעיים ומהתדרדרות ברציפותם עקב קיטוע הנגרם מבינוי. תופעות אלה פוגעות בכושרן של אוכלוסיות בעלי חיים וצמחים לשרוד ולהתמודד עם אירועי קיצון, והן חשופות לפגיעה עד כדי הכחדה".

הפוסט מדד המגוון הביולוגי הופיע לראשונה ב-המארג.