דו"ח מצב הטבע 2023 – כרך המגוון הביולוגי

תקציר

דו"ח מצב הטבע 2023 – כרך המגוון הביולוגי מבוסס ברובו על סיכום עשר שנות תוכנית הניטור היבשתית הלאומית. במסגרת התוכנית נפרס מערך ניטור של כ-900 חלקות דגימה בתשע יחידות ניטור המייצגות בתי גידול שונים בישראל. ביחידות הניטור השונות נדגמו צמחים, פרוקי רגליים, זוחלים, עופות ויונקים בקרבה ליישובים או לשטחים חקלאיים והרחק מהם (ביחידות השונות נדגמו קבוצות שונות).

שאלות הניטור המרכזיות מתייחסות לשינויים עיתיים במגוון הביולוגי בתקופת הניטור ולהשפעות יישובים וחקלאות על המערכות האקולוגיות. ניתוח הנתונים התמקד בעיקר במדדי מגוון שונים ובהרכב המינים. כמו כן, הדו"ח מרכז ממצאים ממקורות נוספים: ספירות חיות בר של רשות הטבע והגנים, ניטורים לאומיים בנחלים, בכינרת, בים התיכון ובים סוף, ותוכנית ניטור הפרפרים הלאומית שהיא תוכנית מדע אזרחי. ריכוז הנתונים ועיבודם, הצגת תוצאות הניתוחים וכן הדיונים בממצאים בדו"ח זה מעניקים מבט מקיף על מצב הטבע בישראל.

הממצאים העיקריים

ירידה בשפע של מינים רבים בישראל – התמעטות העופות והפרפרים משקפת תמונת מצב רחבה של התדרדרות במצב המגוון הביולוגי בישראל בעשור האחרון. מגמה זו מצטרפת לירידה בשפע הפרטים שזוהתה בשתי הקבוצות האלה גם באזורים אחרים בעולם, אולם קצב הירידה בישראל כפי שנמדד בדו"ח זה גבוה משמעותית. הירידה בשפע הפרטים נגרמת משילוב השפעות של שינויים סביבתיים הפוגעים באופן ישיר ועקיף בשתי הקבוצות. מעבר לכך, מצבה של כל אחת מהקבוצות משפיע על מצב הקבוצה השנייה ועל כלל המערכת האקולוגית היבשתית.

איומים על הטבע בישראל – האיומים על המגוון הביולוגי בישראל אינם שונים באופן מהותי מאלה שברוב מדינות העולם, אך עוצמתם וקצב השפעתם לרוב גדולים יותר. צפיפות האוכלוסייה וקצב גידולה, קצב הפיתוח ומאפייניו, גודלה המצומצם של ישראל וסדרי העדיפויות התכנוניים יוצרים לחצי סביבה עצומים על המגוון הביולוגי. מעבר לכך, מיקומה של ישראל במזרח אגן הים התיכון, אזור המושפע במיוחד משינוי האקלים, מוסיף חזית איום רחבה המחלישה את המערכות האקולוגיות.

השפעות שוליים – יישובים וחקלאות נמצאו כגורם מרכזי הפוגע במגוון הביולוגי בישראל, בייחוד בחבל הים תיכוני. הפגיעה נגרמת באופן ישיר, באובדן בית הגידול בעת התמרת השטח הטבעי, ובאופן עקיף כמקור להשפעות שוליים נרחבות הפוגעות במגוון הביולוגי בשטחים הטבעיים הסמוכים ליישובים ולשטחי החקלאות ומחלישות אותו. השפעות השוליים כוללות זליגות של זיהומים (חומרי הדברה, שפכים ופסולת, אור, רעש) והתפשטות של מינים מתפרצים, פולשים ומתפראים מתוך היישובים ושטחי החקלאות אל השטחים הטבעיים. מינים מלווי אדם, בהם מינים מתפרצים ופולשים, משגשגים בזכות שפע המשאבים שמזמנים להם יישובים ושטחי חקלאות, ומשנים, בטריפה ובתחרות, את הרכב המינים בשטח הטבעי. המשמעות היא שבפועל, תחום ההשפעה השלילי של שטחי חקלאות ויישובים על המגוון הביולוגי בישראל חורג בהרבה מעבר לגבולותיהם, והם פוגעים משמעותית בתפקודיות המסדרונות האקולוגיים.

ניטור המגוון הביולוגי, ניהול וממשק – הממצאים העולים מניטור המערכות האקולוגיות נועדו לשמש מנהלי שטח, מתכננים ומקבלי החלטות ולעזור להם לגבש מדיניות וממשקים לניהול מושכל ובר-קיימא של המערכות האקולוגיות בישראל. מאמצי הגנה, שיקום והשבה הובילו להצלחות משמעותיות בשימור מיני הפרסתנים בישראל ולשגשוגם. ניהול שטחים מוגנים בשמורות טבע וביערות, שמירה על מסדרונות אקולוגיים ויישום ממשקים מקומיים כדוגמת סניטציה, מצמצמים את השפעת הפיתוח על המערכות הטבעיות ותורמים לשמירה על המגוון הביולוגי. המאמצים האלה עומדים אל מול התרחבות יישובים, שטחי חקלאות ותשתיות, המלווה בהתפשטות מינים פולשים לשטחים טבעיים מחד גיסא והתרגלות חלק ממיני הבר לסביבות מפותחות מאידך גיסא. הניטור ארוך הטווח הכרחי להבנת ההשלכות של הפיתוח ושל תוצאות מאמצי ההגנה על הטבע בישראל.

הפוסט דו"ח מצב הטבע 2023 – כרך המגוון הביולוגי הופיע לראשונה ב-המארג.

הפוסט שער א – פרק זוחלים הופיע לראשונה ב-המארג.