תוצאות חיפוש

ממצאי הדו"ח מבוססים על נתונים שנאספו במהלך עשר שנים במסגרת תוכנית הניטור של המארג, ועל ספירות שמנהלת רשות הטבע והגנים.

ממצאי הדו"ח מבוססים על נתונים שנאספו במהלך תשע שנים במסגרת תוכנית הניטור של המארג, ועל ספירות שמנהלת רשות הטבע והגנים.

ממצאי הדו"ח מבוססים על נתונים שנאספו במהלך 13 שנים במסגרת התוכנית הלאומית לניטור פרפרים בישראל, המופעלת על ידי קהילת מתנדבים.

ממצאי הדו"ח מבוססים על נתונים שנאספו באמצעות כלי חישה מרחוק ומתייחסים ל-38 שנים, ועל נתוני ניטור קרקעי שנדגמו במשך עשר שנים במסגרת תוכנית הניטור של המארג.

מישורי הלס בצפון הנגב מאופיינים בתנאֵי יובש ובתנודות אקלים קיצוניות, ונתונים להשפעות שמקורן באדם: יישובים, רעייה, חקלאות ונטיעות. זמינות המים הנמוכה יוצרת מערכת אקולוגית של בתה דלילה, המורכבת בעיקר מעשבוניים ומבני-שיח. לעיתים מתלווים אליהם עצים בודדים הפזורים במרחב, ומתרכזים בעיקר בערוצים. מישורי הלס מאכלסים מינים המותאמים לחיים על קרקעות לס…

הבתה הים תיכונית מחולקת לשתי יחידות עיקריות: בתות בני-שיח, המאופיינות בצומח מעוצה נמוך שמלווה במינים רבים של עשבוניים, ובתות עשבוניות, שעיקרן צומח עשבוני חד-שנתי וגיאופיטים. בשטחי הבתה קיים מגוון מינים גבוה יחסית של זוחלים וכן של עופות מקנני קרקע שיותר ממחציתם מצויים בסכנת הכחדה.

יחידת הניטור הדרום הצחיח כוללת את מזרח הר הנגב, הערבה, הנחלים הגדולים והרי אילת. האזור מאופיין באקלים של 'מדבר צחיח קיצון'. א ספקת המים למערכת היא נדירה, בלתי רציפה ובעלת שונות בין-שנתית גבוהה, ועל כן זמינות המים בזמן ובמרחב היא הגורם המעצב העיקרי של הסביבה הביוטית. מיעוט המשקעים גורם לכיסוי…

החורש הים תיכוני הוא בית הגידול הטבעי ברוב החבל הים תיכוני של ישראל. יחידות ניטור החורש הים תיכוני של המארג ממוקמות בשלוש תתי-יחידות: הגליל, הכרמל והרי יהודה.

הייעור בישראל התאפיין בנטיעות צפופות של מינים מחטניים, בעיקר של אורן ירושלים (מין מקומי), אך גם של אורן קפריסאי, ברוש מצוי ומיני עצי מחט נוספים, זרים לישראל. בתת-היער מתרחשים תהליכי סוקצסיה טבעית: מיני חורש ים תיכוני, כגון אלון מצוי, נובטים ומתפתחים תחת חופת האורנים, בהתאם לתנאי הסביבה, לצפיפות חופת היער…

אזור מדברי המאופיין בארבעה רכסים מקבילים המשתפלים במתינות לכיוון צפון-מערב, ובתלילות רבה יותר לכיוון דרום-מזרח. אספקת המים למערכת אינה רציפה, ובעלת שונות בין-שנתית גבוהה, ועל כן זמינות המים בזמן ובמרחב היא הגורם המעצב העיקרי של הסביבה הביוטית.

השטח המנוטר ביחידה זו כולל ארבע יחידות נוף עיקריות: דיונה פעילה, דיונה מיוצבת למחצה, דיונה מיוצבת ושקע בין-דיונרי. כל יחידה מאופיינת במיני צמחים וחי המאפיינים אותה. פחות משליש משטחי חולות מישור החוף נותרו כשטח טבעי ללא תכסית (בינוי, תשתית וחקלאות) בהשוואה לראשית המאה ה-20.

חולות מערב הנגב הם שטח החול הגדול ביותר בארץ (1,300 קמ"ר). באזור קיימות ארבע יחידות נוף עיקריות: דיונה פעילה – המאפיינת רכסי דיונות גבוהות; דיונה מיוצבת למחצה המאפיינת מדרונות של דיונות פעילות ושל דיונות שהיו פעילות ונמצאות בתהליך ייצוב; דיונה מיוצבת; שקע בין-דיונרי מיוצב. בכל יחידת נוף ישנם מיני צמחים…