הממצאים העיקריים
- בישראל מקננים 226 מיני עופות (מתוך כ-550 מינים), מתוכם 65 מינים (29%) בסכנת הכחדה ובהם 21 מינים בסכנת הכחדה חמורה.
- בתקופת הניטור חלה ירידה של 17% בשפע הפרטים הכולל של העופות בישראל, קצב המהיר פי ארבעה מזה שבאירופה.
- מנתוני המארג עולה כי חלה ירידה בשפע הפרטים של ירגזי מצוי, שחרור, תור מצוי וצוצלת.
- מינים מלווי אדם מציגים את הירידה המשמעותית ביותר בשפע הפרטים בקרב העופות, בעוד ששפע הפרטים של המין הפולש מיינה מצויה עלה ב-585%. מחקרים שונים מצביעים על טריפה ודחיקה תחרותית של מיני עופות על ידי המיינה, ומגמת ההתפשטות שלה מעבר ליישובים אל השטחים הפתוחים מהווה איום מתגבר על מינים נוספים.
- בספירות רט"ג נצפתה ירידה במספר התחלות הקינון של נשר מקראי ב-21 שנים.
- ברמת יחידות הניטור נצפתה ירידה בשפע הפרטים של מינים נוספים – פשוש, עפרוני מצויץ, דרור הבית ותור צווארון.
- השפעות שוליים של יישובים וחקלאות זולגות אל השטחים הטבעיים ומשפיעות לרעה על מיני עופות רבים.
- בישראל התבססו תשעה מיני עופות פולשים, וחמישה מינים זרים נוספים נמצאים בשלבי התבססות.
- גורמי האיום המרכזיים על העופות בישראל הם אובדן בתי גידול, התפשטות מינים פולשים, התנגשות בקווי מתח, התחשמלות והרעלות.
