הממצאים העיקריים
- בשני העשורים האחרונים חלה התאוששות של המגוון הביולוגי בשונית ובקרקעית הים, אך השונית מתקשה לחזור למצב שתועד בשנות ה-70 של המאה הקודמת.
- חלה ירידה של 93% בגודל אוכלוסיית קיפודי הים, שממלאים תפקיד חשוב בהגבלת שפע האצות בשונית.
- שינוי האקלים מתבטא בעלייה של ב-1.15°C בטמפרטורת פני הים השנתית הממוצעת לאורך 35 השנים האחרונות. נוסף על כך, ישנה עלייה באירועי קיצון אקלימיים, כדוגמת טמפרטורות המים הגבוהות שנמדדו ב-2017, והסערה החריגה שהתרחשה בשנת 2020.
- תוכניות פיתוח נרחבות (שכוללות פיתוח בחופים בקרבה רבה לשונית האלמוגים), הגברת שינוע הנפט, זיהום אור ועומס רב של צוללים עלולים להקשות על יכולת ההתאוששות של המערכת לאחר אירועי קיצון, ולהביא להתדרדרות מחודשת במצב מגוון המינים.