שער ג – פרק הכינרת

הממצאים העיקריים

• שינוי האקלים המתבטא בירידה בכמות המשקעים ובעלייה באירועי קיצון של בצורות ושיטפונות, גורם לעלייה בשאיבות המים מנחלים וממי תהום, ותורם למגמת פחיתה בנפחי המים הזמינים באגם, להקצנה בטווח תנודות מפלס המים ולעלייה בטמפרטורת המים הממוצעת. השינויים האלה מובילים לפגיעה במגוון הביולוגי באגם ולשינויים בהרכב האוכלוסיות.
• שינויי המפלס הקיצוניים הובילו להתמעטות קיצונית של שפע הרכיכות המקומיות ולהשתלטות של החילזון הפולש Thiara scabra, המהווה כ-95% מסך החלזונות באגם. גם שלושת מיני הצדפות המקומיים בכינרת נמצאים בסכנת הכחדה בשל שינויי המפלס.
• אצת הפרידיניום הייתה אחראית בעבר על כמחצית מקיבוע הפחמן האורגני באגם. היא משמשת מזון לדגים, ומהווה אינדיקטור ליציבות המערכת. הריכוז שלה נמצא בירידה, ויש חשש שהיא עומדת בפני היעלמות מאוכלוסיית האצות.