דליפת הנפט בשמורת עברונה בשנת 2014 היא אחד מאירועי הזיהום החמורים שאירעו בישראל. כחמישה מיליון ליטרים של נפט גולמי זרמו מצינור קצא"א לשמורת עברונה שבדרום הערבה. שמורת עברונה עשירה בבתי גידול ייחודיים, ועשירה במיוחד בעצי שיטה, בית הגידול של עדרי צבי הנגב ושל מינים רבים נוספים. הנפט זרם בערוצים רבים וכיסה שטח ניכר מאדמת השמורה. בעקבות אירוע הזיהום בנתה רשות הטבע והגנים תוכנית שיקום וניטור חמש-שנתית, שמטרתה לאפיין את השפעת הזיהום על המערכת האקולוגית. תוכנית הניטור נבנתה ונוהלה בהובלת המארג, וכללה 12 קבוצות מחקר ממוסדות שונים בארץ.
רכז תוכניות הניטור במארג, מתאר את התוכנית ואת ממצאיה: "אירוע הזיהום הנוכחי אינו הראשון שידעה שמורת עברונה. אירוע זיהום משנת 1975 שהתרחש בחלק אחר בשמורה, שימש בסיס להשוואה ולבחינת השפעת זיהום נפט אחרי עשרות שנים. כמו כן, השווינו את אזורי הזיהום לאתר ביקורת סמוך שלא חווה זיהום נפט. ניטור הזיהום והשפעותיו האקולוגיות בשמורת עברונה הוא ייחודי מסוגו בעולם. לא מצאנו תיעוד מחקרי למקרים דומים של זיהום מערכת אקולוגית מדברית בנפט גולמי בסדר גודל שכזה. לתוכנית הניטור שלנו היו שתי מטרות: לאפיין את הזיהום וללמוד את תגובת המערכת האקולוגית אליו. מבחינה פיזיקלית – זיהום הנפט גרם להיווצרות שכבה הידרופובית בשכבת הקרקע העליונה, המונעת חדירת מים לקרקע. חמש שנים לאחר הזיהום ריכוז המזהמים נותר גבוה, והסתבר שגם באזור שזוהם ב-1975 עדיין נמצאת כמות גבוהה של מזהמים בקרקע".
השפעת שכבת הנפט בקרקע על המערכת האקולוגית נבחנה בפעם הראשונה על עצי השיטה, מין המפתח למגוון הביולוגי בשמורה. על השפעה זו מספר רכז תוכנית הניטור: "לא נמצאה פגיעה בשיטים הבוגרות בשמורה, ככל הנראה מכיוון שהזיהום לא חדר לעומק שמערכת השורשים שלהם מצויה בו, אולם נמצאה פגיעה משמעותית בנביטת זרעים ובהתפתחות נבטים. שכבת הזיהום לא מאפשרת לנבטי שיטים לשרוד, ולמעשה מגבילה את יכולת ההתחדשות הטבעית של האוכלוסייה. גם באתר הזיהום הישן מ-1975 ראינו את השפעת הזיהום על יכולת הגיוס של פרטים צעירים לאוכלוסיית השיטים. אין כמעט עצים שנבטו משנת 1975 ואילך באזור זה, וכנראה שישנה השפעה דומה על נביטת מיני צמחים נוספים.
הזיהום השפיע גם על חברות פרוקי הרגליים – מצאנו ירידה בשפע מיני עקרבים ועכבישים בוני מחילות, צרעות פרזיטואידיות וקבוצות חרקים החיים על השיטים. מצאנו השפעה שלילית של אירוע הזיהום גם על עטלפי חרקים, ששטח הזיהום כנראה דל במזון עבורם. רמת פעילות העטלפים השתקמה בשנים לאחר הזיהום, אולם עושר מיני העטלפים נמצא נמוך.
ניסיונות הטיפול בזיהום שנבדקו עד כה – קִלטוּר הקרקע וטיפול ביולוגי באמצעות חיידקים מפרקי נפט – לא נתנו תוצאות משביעות רצון, ובימים אלו נבחנות אפשרויות נוספות לטיפול ולשיקום של השמורה ולהמשך תוכנית ניטור. להערכת רכז התוכנית: "השפעת הזיהום על המערכת האקולוגית בשמורת עברונה עשויה ללוות אותנו עוד שנים רבות. החשש העיקרי הוא שלטווח הארוך, וללא שיקום נרחב של הקרקע המזוהמת, אוכלוסיית עצי השיטה תדעך בתוך מספר עשורים ללא התחדשות טבעית של האוכלוסייה על ידי נביטת עצים חדשים. פגיעה באוכלוסייה תוביל לשינוי דרסטי במערכת האקולוגית ולפגיעה אנושה בשאר רכיביה בשמורה. תפקידנו בשלב זה הוא למצוא את הפתרון היעיל עבור סילוק הזיהום ולסייע בתהליך שיקום המערכת האקולוגית של שמורת עברונה".
