רקע
באירוע הזיהום בנחל אשלים שטפו דרך הנחל מאות אלפי מטרים מעוקבים של שפכים חומציים, שמקורם בבריכת אגירה של חברת כי"ל רותם, ושהכילו גבס, זרחן, פלואור ומתכות כבדות שונות. האירוע גרם לתמותת בעלי חיים וצמחים רבים ולזיהום קרקע וגבים קיצוני, ויצר הד ציבורי נרחב בישראל. נחל אשלים, העשיר בחי וצומח, מצוי בלב שמורת מדבר יהודה ונחשב למסלול טיול פופולרי בקרב מטיילים. עוצמתו וחריגותו של אירוע הזיהום הובילו את רשות הטבע והגנים להקמת תוכנית ניטור רב-שנתית בהובלת המארג. אירוע הזיהום הוא ייחודי מסוגו בעולם, ולא מוכר בספרות מקרה דומה של זיהום נחל מדברי בנפחים כה גבוהים של חומצה.
תוכנית הניטור בנחל אשלים הוקמה במטרה לעקוב אחר השפעת הזיהום על המערכות האקולוגיות בנחל. לשם כך נרתמו צוותי מחקר מתחומים רבים, סך הכול 15 קבוצות מחקר שונות משבעה מוסדות מחקר השותפות לתוכנית הניטור. התוכנית פועלת משנת 2018.
ממצאי הניטור
רכז התוכנית במארג, מתאר את הממצאים המרכזיים: "תוצאות הניטור מדגימות כי קיימת פגיעה רחבת היקף ומתמשכת במערכת האקולוגית של נחל אשלים. פגיעה זו ניכרת במרכיבי המערכת הא-ביוטית והביוטית, וברמות טרופיות שונות במערכת – יצרנים, צרכנים וטורפים. הפגיעה באזור המצוי במעלה הנחל, באזור החולי, נמצאה כמשמעותית ביותר. באזור זה ניתן למצוא ריכוזים גבוהים של המזהמים בקרקע. כמו כן, ישנה הצטברות של מתכות כבדות ברקמות צמחים ובעלי חיים שמקורן באירוע הזיהום".
מאידך גיסא, מרחיב רכז התוכנית – "מרכיבים מסוימים של הנחל מראים סימני התאוששות, בין השאר בזכות מספר חריג ורב של אירועי גשם ושיטפונות חזקים שהשפיעו על גֵבי המים הרבים המצויים באזור המצוקי של הנחל". כך, חברת חסרי החוליות המאכלסות את גבי המים השתקמה בהדרגתיות. שלוש שנים לאחר הזיהום נמצאו במי הגבים סרטנים ירודים, לאחר שנעדרו כליל בסקרי השנים שלפני כן. לעומת זאת, אירועי הגשם כמעט לא השפיעו על האזור החולי והטרסות שבשולי הנחל, שנפגעו מהזיהום ומכילים ריכוז גבוה של מזהמים גם שלוש שנים לאחר האסון. נמצא שהזיהום השפיע בצורה חמורה על קרומי הקרקע ועל אוכלוסיות חיידקים, ובפרט גרם להיעדרות קבוצת החיידקים המספקים מקורות חנקן לצמחים.
תוצאה משמעותית המעידה על השפעת הזיהום היא הפגיעה בצומח של נחל אשלים – באסון עצמו מתו כמעט מחצית מהשיחים. בניטור של השנים אחרי הסקר נמצא שבנק הזרעים בקרקע וכן עושר מיני הצומח בנחל נמוכים יחסית לממצאים מנחלי הביקורת, אך הנחל משתקם לאיטו.
גם תוצאות ניטור פרוקי הרגליים מוסיפות מרכיב חשוב להבנת אופן השפעת הזיהום בנחל – נמלים אוכלות זרעים נעדרו באופן כמעט מוחלט מהאזור החולי, דבר המעיד על פגיעה בבנק הזרעים של הצומח. באזור הסחף, במורד הנחל, נצפתה בשנה שלאחר האסון כמות רבה של חרקים מוצצי מוהל צמחים, המוכרים כמזיקים לצמחים, אך כבר בשנה לאחר מכן חלה ירידה לכמות הרגילה בהשוואה לאתרי הביקורת. זו עדות נוספת למצב העקה של הצמחים בעקבות הזיהום ולתהליך שיקום באזור הסחף, בהשוואה לאזור החולי.
ומה התוכניות לעתיד?
תוכנית הניטור מתמקדת כעת באפיון ובהבנה של תהליכי הצטברות המזהמים במארג המזון, ובוחנת אם צפויה פגיעה בכשירות אוכלוסיות בטווח הארוך. המשך הניטור והמחקר בתוכנית של נחל אשלים בשנים הבאות יקדם הבנה מעמיקה יותר של הפגיעה במערכת האקולוגית ויוביל לקבלת החלטות מושכלת בכל הנוגע לשיקום הנחל.
