בשנים האחרונות גדלה בעולם ההבנה שמערכות אקולוגיות מספקות שירותים ותועלות חיוניים לקיום האדם, המכונים בשם "שירותי המערכת האקולוגית" (שמ"א). לפי גישה זו, קיום האדם ורווחתו אפשריים בזכות התועלות שמספקות המערכות האקולוגיות. תועלות אלו נשענות על המגוון הביולוגי המתקיים במערכות האקולוגיות ועל שירותים שהמערכות מספקות. התועלות יכולות להיות שירותי אספקה של חומרים הנצרכים על ידי האדם, כמו מים, עץ ומזון; שירותי ויסות, כלומר יצירת תנאי סביבה הכרחיים לקיום האדם, כדוגמת ויסות האקלים, מניעת שיטפונות וסחף והדברת מזיקים ומחלות; שירותי תרבות, כגון תיירות וספורט, חינוך ומחקר והנאה מחוויה רוחנית.
בישראל, בגלל השטח הקטן יחסית ולחצי הפיתוח הגדולים, לאימוץ גישת השמ"א יש פוטנציאל בתרומה לשמירה על המגוון הביולוגי והשטחים הפתוחים. לשם מטרה זו וביוזמת המשרד להגנת הסביבה הוביל המארג, בשיתוף גופי שמירת הטבע ואנשי מחקר רבים, פרויקט בשם "מערכות אקולוגיות ורווחת האדם – ההערכה הלאומית". הפרויקט מנתח ומעריך באופן מקיף את תועלות המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי לאדם ולחברה בישראל. את הפרויקט הובילו פרופ' אוריאל ספריאל ופרופ' ערן פייטלסון, ד"ר אלון לוטן, ד"ר עמנואל כהן-שחם ושירה גרוסברד.
שירה גרוסברד, עורכת הדו"חות המסכמים את ממצאי הפרויקט, מתארת את תהליך העבודה השאפתני: "במסגרת העבודה השתתפו יותר מ-200 מומחים, אנשי מקצוע וסוקרים, שניתחו והעריכו את הידע המדעי העדכני על התועלות שהמערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי בהן מספקים לתושבי ישראל. הארץ חולקה לשש מערכות אקולוגיות, והוגדרו השירותים העיקריים שכל מערכת מספקת. סקרנו מהן תועלות השירות, מה ממדי הפקתן ותרומתן הבריאותית, הכלכלית והחברתית, ומיהו המגזר בחברה הישראלית שנהנה מכל אחת מהן. נוסף על כך, ניתחנו את המגמות בעשורים האחרונים ואיתרנו את הגורמים לשינויים, בחנו את תגובות החברה והממשל לשינויים באספקת השירותים, ולבסוף הצגנו תובנות והמלצות ליישום הגישה בישראל".
בדו"ח מבט-העל של הפרויקט מוצגים ממצאיו המשמעותיים: לרוב שירותי המערכת בישראל אין כל תחליף, והמגוון הביולוגי הייחודי והעשיר של ישראל הוא הבסיס לאספקתם. מצב המגוון הביולוגי בישראל מתדרדר בשל פעילות האדם, כדוגמת שינויים בשימושי קרקע והתמרת שטחים טבעיים לשטחים בנויים. גורמים אלו מאיימים על המשך אספקת שירותי המערכת לתושבי מדינת ישראל ולדורות הבאים.
"אחת ממטרות הפרויקט", מסביר פרופ' אוריאל ספריאל, "הייתה להציג את המשמעות והעלות המלאה של הפיתוח על חשבון השטח הפתוח והמגוון הביולוגי. העלות לעומת התועלת של פרויקט בנייה לא מתמצית בעלויות החומרים והפיתוח, אלא גם במחיר הפסד תועלות השירותים שסופקו באמצעות המגוון הביולוגי של השטח הפתוח שאבד. שירותי הוויסות, למשל, אינם מוכרים כמעט לציבור ולמקבלי ההחלטות, ובפרויקט זה אנחנו מדגישים את חשיבותם הקיומית. לצערנו, שירותי הוויסות בישראל נמצאים במגמת ירידה – האבקת גידולים, ויסות מחלות ומזיקים, ויסות אסונות טבע ואירועי קיצון וויסות איכות המים, כל השירותים הללו פוחתים עקב ההתדרדרות במצב המגוון הביולוגי".
דו"ח מבט-העל של הפרויקט מציג תובנות והמלצות ליישום הגישה ברמת החקיקה, התכנון והאכיפה. סקירת הדו"ח מעלה מספר תובנות מדאיגות: אומנם ישנה בישראל חקיקה שמטרתה להגן על המערכות האקולוגיות, אך היא אינה מטפלת בצורה מספקת בגורמי האיום על מערכות אלו. עם זאת, ישנו פוטנציאל לשימור שירותי המערכת האקולוגית בישראל באמצעות תכנון סביבתי, היות שמרבית המקרקעין מצויים בבעלות המדינה. לסיכום, ממצאי הדו"ח מהווים בסיס ידע חשוב וכלי ראשון מסוגו למנהלים ולמעצבי מדיניות להטמיע את ערכם של שירותי המערכת האקולוגית ושל המגוון הביולוגי המעורב באספקתם, בתהליכי קבלת החלטות בתחומי התכנון, הניהול והממשק של השטחים הפתוחים בישראל.
מהם שירותי המערכת האקולוגית?
מערכת אקולוגית היא כלל הצמחים, בעלי החיים והמיקרו-אורגניזמים, וכן כלל גורמי הסביבה, במרחב פיזי מסוים. במונח "מערכת אקולוגית" נכללים המרכיבים הביוטיים (החיים) והא-ביוטיים (הדוממים) בשטח נתון, וכן יחסי הגומלין ומערך הקשרים ביניהם. בין מרכיבי המערכת יש אינטראקציות מורכבות הכוללות זרימת אנרגיה, מיחזור חומרים, יחסי טריפה ותחרות בין אורגניזמים. מערכות אקולוגיות לדוגמה הן יער גשם, חורש, שונית אלמוגים, אגם, ערבה ואפילו מדבר.
ניתן למנות כמה סוגים של שירותי מערכת אקולוגית:
- שירותי אספקה, תוצרים חומריים הנלקחים ממערכות אקולוגיות ונצרכים ישירות על ידי בני אדם. משרותי האספקה ישנן תועלות רבות, כמו מזון, מים, עץ לבנייה ולהסקה ועוד.
- שירותי ויסות הם תהליכים במערכת האקולוגית התורמים לויסות תנאי הסביבה הביוטית והא-ביוטית עבור האדם. שירותי ויסות כוללים בקרת אקלים, מניעת שיטפונות, מניעת סחף קרקע, האבקה, הדברת מזיקים ומחלות ועוד.
- שירותי תרבות הם רכיבים ותהליכים במערכת האקולוגית המעשירים את חייהם של בני אדם בדרכים לא חומריות. תועלות משירותי תרבות יכולות להיות פיזיות, כמו נופש ותיירות, אינטלקטואליות, כמו חינוך ומחקר מדעי, או סמליות, כמו אמנות ודת.
שירותי מערכות אקולוגיות זכו בשנים האחרונות לעליה בתשומת הלב המופנית אליהם מצד מדענים ומקבלי החלטות העוסקים בניהול השטחים הפתוחים. עליה זו נוצרה בעקבות מודעות גוברת לתלות של מערכות חברתיות במערכות אקולוגיות ולהשפעות הגומלין ביניהן. גם בישראל המודעות לנושא עולה, ובעקבות כך החליטה מנהלת המארג לפתח ולבצע תכנית לאומית להערכת מערכות אקולוגיות, הנקראת "מערכות אקולוגיות ורווחת האדם – הערכה לאומית".
מטרת הגישה של הערכת שירותי מערכות אקולוגיות היא לאמוד את התועלת שבני אדם מפיקים משירותים מהסביבה, ולייחס להם ערך מדיד. על ידי כך ניתן לבטא בשפה מקובלת את חשיבותן של מערכות אקולוגיות מתפקדות ובריאות ושל המגוון הביולוגי בהן.
על ידי כימות שירותים אלה, ניתן לקדם תקשורת אפקטיבית עם מנהלים, מקבלי החלטות והציבור הרחב בדבר הערך של מערכות אקולוגיות, ערך שהוא חברתי, בריאותי וכלכלי לא פחות משהוא אקולוגי. בין מגוון ביולוגי, תהליכים אקולוגיים, שירותים לאדם, ערכם ותרומתם לרווחתנו יש קשרים מורכבים. הבהרתם בשפה נגישה מאפשרת להציג למקבלי החלטות תמונה שלמה יותר ומבוססת-מדע של השלכות של החלטות בתחום התכנון והפיתוח.
הסתכלות שונה זו על סוגיות סביבתיות לא באה ממקום של "או שהטבע מפסיד או שהאדם מפסיד". זו דרך אחרת, שמטרתה למצוא פתרונות מאוזנים יותר בהם אין "מפסיד" או "מנצח". בגישה זו, האדם ממשיך לקבל את מלוא התועלות בהן הוא תלוי לקיומו ורווחתו מסביבה בריאה וטבע מתפקד. הסתכלות זו נובעת מההבנה שאנחנו תלויים בסביבה שלנו, וההחלטות שאנחנו מקבלים יכולות להשפיע לרעה (או לטובה) לא רק על מינים אחרים אלא גם על היכולת של מערכות אלה להמשיך ולתמוך בחברה האנושית.
המסגרת הרעיונית של הפרויקט
האיור מתמצת את הרציונל של הפרויקט בתמונה אחת, בה נראים הקשרים בין המערכת האקולוגית והמערכת החברתית, כאשר שירותי מערכות אקולוגיות והתועלות מהם מהווים חוליה המקשרת בין הסביבה לחברה.
האיור הבא פרט את רשימת השירותים והתועלות המסופקים לחברה על ידי מערכות אקולוגיות בישראל הנכללות בפרויקט, ומגדיר את התהליכים האקולוגיים התומכים שמתקיימים בכל אחת מהן ומאפשרים אספקת שירותים מסוגים שונים.
מפת המערכות האקולוגיות
לצורך הפרויקט, ישראל חולקה לשש קבוצות של מערכות אקולוגיות: ימיות, מדבריות, חקלאיות, עירוניות, מערכות אקולוגיות בחבל הים תיכוני ומערכות אקולוגיות של מקווי מים פנים ארציים. לכל קבוצה כזו הוקדש פרק בדו"ח.
