בשנים האחרונות גדלה בעולם ההבנה שמערכות אקולוגיות מספקות שירותים ותועלות חיוניים לקיום האדם, המכונים בשם "שירותי המערכת האקולוגית" (שמ"א). לפי גישה זו, קיום האדם ורווחתו אפשריים בזכות התועלות שמספקות המערכות האקולוגיות. תועלות אלו נשענות על המגוון הביולוגי המתקיים במערכות האקולוגיות ועל שירותים שהמערכות מספקות. התועלות יכולות להיות שירותי אספקה של חומרים הנצרכים על ידי האדם, כמו מים, עץ ומזון; שירותי ויסות, כלומר יצירת תנאי סביבה הכרחיים לקיום האדם, כדוגמת ויסות האקלים, מניעת שיטפונות וסחף והדברת מזיקים ומחלות; שירותי תרבות, כגון תיירות וספורט, חינוך ומחקר והנאה מחוויה רוחנית.
בישראל, בגלל השטח הקטן יחסית ולחצי הפיתוח הגדולים, לאימוץ גישת השמ"א יש פוטנציאל בתרומה לשמירה על המגוון הביולוגי והשטחים הפתוחים. לשם מטרה זו וביוזמת המשרד להגנת הסביבה הוביל המארג, בשיתוף גופי שמירת הטבע ואנשי מחקר רבים, פרויקט בשם "מערכות אקולוגיות ורווחת האדם – ההערכה הלאומית". הפרויקט מנתח ומעריך באופן מקיף את תועלות המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי לאדם ולחברה בישראל. את הפרויקט הובילו פרופ' אוריאל ספריאל ופרופ' ערן פייטלסון, ד"ר אלון לוטן, ד"ר עמנואל כהן-שחם ושירה גרוסברד.
שירה גרוסברד, עורכת הדו"חות המסכמים את ממצאי הפרויקט, מתארת את תהליך העבודה השאפתני: "במסגרת העבודה השתתפו יותר מ-200 מומחים, אנשי מקצוע וסוקרים, שניתחו והעריכו את הידע המדעי העדכני על התועלות שהמערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי בהן מספקים לתושבי ישראל. הארץ חולקה לשש מערכות אקולוגיות, והוגדרו השירותים העיקריים שכל מערכת מספקת. סקרנו מהן תועלות השירות, מה ממדי הפקתן ותרומתן הבריאותית, הכלכלית והחברתית, ומיהו המגזר בחברה הישראלית שנהנה מכל אחת מהן. נוסף על כך, ניתחנו את המגמות בעשורים האחרונים ואיתרנו את הגורמים לשינויים, בחנו את תגובות החברה והממשל לשינויים באספקת השירותים, ולבסוף הצגנו תובנות והמלצות ליישום הגישה בישראל".
בדו"ח מבט-העל של הפרויקט מוצגים ממצאיו המשמעותיים: לרוב שירותי המערכת בישראל אין כל תחליף, והמגוון הביולוגי הייחודי והעשיר של ישראל הוא הבסיס לאספקתם. מצב המגוון הביולוגי בישראל מתדרדר בשל פעילות האדם, כדוגמת שינויים בשימושי קרקע והתמרת שטחים טבעיים לשטחים בנויים. גורמים אלו מאיימים על המשך אספקת שירותי המערכת לתושבי מדינת ישראל ולדורות הבאים.
"אחת ממטרות הפרויקט", מסביר פרופ' אוריאל ספריאל, "הייתה להציג את המשמעות והעלות המלאה של הפיתוח על חשבון השטח הפתוח והמגוון הביולוגי. העלות לעומת התועלת של פרויקט בנייה לא מתמצית בעלויות החומרים והפיתוח, אלא גם במחיר הפסד תועלות השירותים שסופקו באמצעות המגוון הביולוגי של השטח הפתוח שאבד. שירותי הוויסות, למשל, אינם מוכרים כמעט לציבור ולמקבלי ההחלטות, ובפרויקט זה אנחנו מדגישים את חשיבותם הקיומית. לצערנו, שירותי הוויסות בישראל נמצאים במגמת ירידה – האבקת גידולים, ויסות מחלות ומזיקים, ויסות אסונות טבע ואירועי קיצון וויסות איכות המים, כל השירותים הללו פוחתים עקב ההתדרדרות במצב המגוון הביולוגי".
דו"ח מבט-העל של הפרויקט מציג תובנות והמלצות ליישום הגישה ברמת החקיקה, התכנון והאכיפה. סקירת הדו"ח מעלה מספר תובנות מדאיגות: אומנם ישנה בישראל חקיקה שמטרתה להגן על המערכות האקולוגיות, אך היא אינה מטפלת בצורה מספקת בגורמי האיום על מערכות אלו. עם זאת, ישנו פוטנציאל לשימור שירותי המערכת האקולוגית בישראל באמצעות תכנון סביבתי, היות שמרבית המקרקעין מצויים בבעלות המדינה. לסיכום, ממצאי הדו"ח מהווים בסיס ידע חשוב וכלי ראשון מסוגו למנהלים ולמעצבי מדיניות להטמיע את ערכם של שירותי המערכת האקולוגית ושל המגוון הביולוגי המעורב באספקתם, בתהליכי קבלת החלטות בתחומי התכנון, הניהול והממשק של השטחים הפתוחים בישראל.